I.

[331] Mose Ibn-Esra schrieb eine Art Poetil unter dem arabischen Titel הרכאדמלאו הרצאחמלא באתכ »Schrift der Unterredung und Erinnerung«, worin er über die Träger der jüdisch-spanischen Literatur ausführlich berichtet. Dieses in vieler Beziehung höchst interessante Werk existiert nur noch in einem Manuskript der Bodleiana (Codex Huntington No. 590) und harrt noch immer der kundigen Hand, die es zugänglich machen soll. In Ermangelung dessen muß man sich mit dem Auszug behelfen, welchen Zacuto in seinem Jochasin daraus (unter dem hebr. Titel רפוכה לוכשא) gegeben hat. Diese Partie hat aber der erste Herausgeber des Jochasin, Samuel Schulam, ausgelassen und sie ist erst in neuerer Zeit durch die Edition des kompletten Jochasin (םלשה ןיסחוי רפס) von Filipowski bekannt geworden (London und Edinburg 1857). Indem ich sie hier wiedergebe, bemerke ich, daß sich in dem Auszug im Anfange ein Datumfehler befindet. Denn es heißt: »es sollen die Namen [331] der Weisen, welche vom Jahre 4700 bis zum Jahre 4800 Mundi (940-1040) gelebt, aufgezählt werden.« Es werden aber Personen bis zum Jahre 4888 (1128) aufgeführt. Die Partie lautet (S. 229 col. b):

םיפלא 'ד תנשב ויהש םימכחהש רמוא רפוכה לוכשא רפסבו ןב שנודו .ינאורקלא םימת ןב שנוד :םה (?ץ"תת) ת"ת דע ש"תו .ודימלת תשש ןבאו אישנה יסאפלא שרשמ ידדגבלא יולה טרבל 'רו איליטאקיג 'ן קחצי 'רו .יבטרוקלא ישוטרטלא קורס ןב םחנמו 'ר םדוק םלכ .םירחא םימכחו איליטאקיג ןב לואש ןב קחצי אישנה הזבו .אטנארג אישנ יבטרוקלא ידורימלא דיגנה לאומש תנשב היהשו רבחש םירפסמו ותמכחמ םירבחמה לכ וכיראה ברעב תבש םויבו וירחא דיגנ ףסוי 'ר ונבו .ויתולעמ לכו ג"סשת וירחאו .הנש ה"ל ןב הטנארגב גרהנ ז"כתת תנשב תבטל 'ט םוי ןב השמ 'רו יבטרוקלא לואש ןב יול 'רו ינסילא תאיג ןב קחצי 'ר לוריבג ןב איחי ןב ןאמילס בויא ובא ןכו יתסוקרסלא היליטאקיג אייסנלבב רבקנו אטסוקרסב לדגו הקאלמב האשנ יבטרוקלא ט"מתת תנש אבטרוקב תמ תאיג ןב קחצי 'רו :ל"תת תנשב הטנארגב תמ דוד רב יבטרוקלא קחצי 'רו .אנסילאל והוכילוהו ינולגרבלא ןבואר ןב קחצי 'ר ןכו .הבטרוקב רבקנו ד"כקתת תנש ןמו .יסאפלא בקעי (?) ףסוי ןב קחצי 'ר לודגה ברה ןכו :זא ןכו :יליבשא רהזא 'ן חתפ לא ובאו רגהמ 'ן ןאמילס ובא וידימלת ובא זא ןכו .איליבשא ןמ ילטלוטלא םעלב ןב איחי הירכז ובא אייליבשמו יזירח לא 'ן קחצי ובאו שיעלא 'ן (ןורה) ןירה ובאו .אייליבשאמ יטנארגלא שאגימ ןב ףסוי יבא (אייליבשמ) תמש ףיטל םהרבא .ארמלא .ףסוי יבא הטנארגבו .ןוכאמ 'ן הירכז ןבא (רמע ובא 1.) רמע סולדנאב זאו .ח"פתת תנש האייסנילבב ןסחלובאו .רמע ןב ןאמילס ובאו .הדוקפ ןב קחצי ובאו .ןונדלא .יבוטרוקלא להס ןב רמע ובא תאיג ובא דימלתו .רזעלא ןב הרזע םלאעמלא ןב בויא ובאו .הטנארגמ ינאסילא תאיג ןב הירכז ובאו .ארזע ןב קחצי ובאו

Soweit reicht der Auszug aus M. Ibn-Esras Poetik. Der zuletzt Genannte ist der Bruder des Verfassers, den er überlebt und auf dessen Tod er eine Elegie gedichtet hat (in םימכח ירבד von Eliëser Aschkenasi Tunensis S. 82). Statt קחצי ובא muß man wohl lesen ובא קחצי םיהרבא. Es folgt aber darauf noch ein Passus, der nicht aus M. Ibn-Esras Wert, sondern anderswoher entlehnt und nicht weniger interessant ist: תשש אנברו םיפלא 'ד תנשב ב"מק ויתב ריש השע תשנב ןב לודגה אישנה ןב 1.) וינבלו ףסוי 'רל הב חבשו םינש ב"ע ןב זא היה ג"כקתתו אלוטילוטמ ןשוש ונב המלש 'ר ןגסה (ונבלו.1 Die Notiz scheint Zacuto von dem weiter erwähnten Chajim Ibn-Musa, seinem Zeitgenossen, erfahren zu haben, der auch die Spukgeschichte von einem Ibn-Schoschan aus Toledo mitteilte.


Quelle:
Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart. Leipzig [1896], Band 6, S. 331-334.
Lizenz:
Faksimiles:
331 | 332 | 333 | 334
Kategorien:

Buchempfehlung

Gryphius, Andreas

Leo Armenius

Leo Armenius

Am Heiligen Abend des Jahres 820 führt eine Verschwörung am Hofe zu Konstantinopel zur Ermordung Kaiser Leos des Armeniers. Gryphius schildert in seinem dramatischen Erstling wie Michael Balbus, einst Vertrauter Leos, sich auf den Kaiserthron erhebt.

98 Seiten, 5.80 Euro

Im Buch blättern
Ansehen bei Amazon

Buchempfehlung

Geschichten aus dem Biedermeier II. Sieben Erzählungen

Geschichten aus dem Biedermeier II. Sieben Erzählungen

Biedermeier - das klingt in heutigen Ohren nach langweiligem Spießertum, nach geschmacklosen rosa Teetässchen in Wohnzimmern, die aussehen wie Puppenstuben und in denen es irgendwie nach »Omma« riecht. Zu Recht. Aber nicht nur. Biedermeier ist auch die Zeit einer zarten Literatur der Flucht ins Idyll, des Rückzuges ins private Glück und der Tugenden. Die Menschen im Europa nach Napoleon hatten die Nase voll von großen neuen Ideen, das aufstrebende Bürgertum forderte und entwickelte eine eigene Kunst und Kultur für sich, die unabhängig von feudaler Großmannssucht bestehen sollte. Michael Holzinger hat für den zweiten Band sieben weitere Meistererzählungen ausgewählt.

432 Seiten, 19.80 Euro

Ansehen bei Amazon