[513] Auch diese Sekte hat ihren Namen vom Stifter, der Mose (Meswi) hieß, als solcher aber nach arabischer Weise den Beinamen Abu-Amran führte, aus der Stadt Safrân stammte und später nach Tiflis auswanderte (Almokammez): ינרפזלא השמ ומש ןרמעובא תד סילפת תנידמ לא ומוקממ קתענה יסילפתלא ןרמעובא עדונה. Statt ןדמעובא muß man lesen ןרמעובא, wie aus einer Notiz von Jephet hervorgeht (zitiert von Dukes Beiträge II, S. 30-31): תדו ... תוער תותד םלועב שי םויה יכ ערו בוט [םולשה] םלועה הזב יכ רמוא םיירבגמלאו ידבעלא ינרפעזלא השמ םהירחא ךלהו אבל דיתעל םיתמה תיחת ןיא םיתמה תיחת ןיא רמואש ושימ תד אוה ןרמעובא עדונה. Wir sehen daraus, daß er die Auferstehung leugnete und zwar mit Anlehnung an mohammedanische Schismatiker. Mose Abu-Amram war Karäer, nahm vieles von ihnen an, das Eheverbot mit der Bruder- und Schwestertochter, das Genußverbot des trächtigen Tieres und des Fötus, den Brauch, das Wochenfest vom Sabbat an zu zählen: המודכו תוחאה תבו חאה תב רסאו שריפ גחו רבועמהו רבועה הילאה רסא ףא ... ארקמ ילעב ירבדכ הזל ןוילע ידרחכ ןושאר םויב בייח תועובשה. Er wich indessen in folgenden Punkten von ihnen ab: a) Der Neumond beginnt mit dem Verschwinden des alten Mondes. b) Die Fetteile am Tiere sind nur an Opfern verboten, nach der Tempelzerstörung dagegen ist deren Genuß gestattet. Hierin stimmte er mit den Akbariten überein, was auch in dem, allerdings verdorbenen Texte (bei Jehuda Hadassi) angedeutet wird: ... ןרמעובא תד הדעה ןמ ףלחתנ דרפנ תורות יפילחמ ויריבח ירבכעלאו ליעמסאו ךמסו חריה יוסכב שדוח שאר חקלש ןוגכ םידחא םירבדב חורכ םידובא םישורפ שריפו ... ונגח םויל הסכב ... םיקוספב ךתולג וזב (?) ףוגה אוה רשאב ויבלח םע רשבה ריתה ףא םידק. Jephet ben Ali berichtet ebenfalls von den Tiflisiten (יסילפתלא באחצא), daß sie den Neumond mit der synodischen Konjunktion beginnen (bei Pinsker, Text, S. 26). Nach einem Zitat bei Abr. Ibn-Esra hat Mose ha-Parsi die Verse über das Passahopfer so gedeutet, daß nur beim Auszug aus Ägypten ein Lamm als Passah vorgeschrieben sei, später aber durfte es auch vom Rindergeschlecht gebracht werden (zu Exod. 12, 5): חספ בויח השה יכ יסרפה (םרמע ובא 1.) םרמע ןב השמ רמא ןאצ ... חספ תחבזו ותיארו רפ וא הש לארשי ץראבו םירצמ תורוד חספ אוהש רקבו. Mose Abu-Amrans Zeitalter ist ungewiß. [513] Es wird zwar angegeben, daß er zur Zeit des Malich Alramli ausgetreten ist: ימיב ןרמעובא הז דמע ילמרא (ךילמ 1.) ךלמה; aber das gibt nicht mehr Gewißheit. Jedenfalls lebte er wohl im neunten Jahrhundert, da er mit Ismael Akbari in Verbindung gesetzt wird, und dieser in der ersten Hälfte des neunten Jahrhunderts auftrat166.